Article by Eli Zuzovsky. Read the full Hebrew-language piece here.
חדר מספר 28
בבוקר 13 במאי 1920, מרי ווילקוקס מצאה את גופתו של בנה סיריל בבית המשפחה בעיר פול ריבר שבמסצ’וסטס. אף על פי שהדוח הפתוי לוגי קבע שהמוות “ככל הנראה אירע בשוגג”, מי
שהכירו את הבן הבינו כי מדובר בהתאבדות. בלילה שקדם למותו ניהל סיריל שיחה גורי לית עם אחיו הגדול לסטר, שסיים את לימודיו בהרווארד כשש שנים קודם לכן. סיריל סיפר לאי חיו על מערכת היחסים שניהל עם הארי דרייפוס, שהיה מבוגר ממנו בשמונה שנים וניהל בית קפה שהיה ידוע כמקום בילוי פופולרי בקרב גברים
הומואים בבוסטון. בהמשך השבוע הגיע לבית המשפחה מכתב
שנשלח לסיריל. הכותב היה ארנסט רוברטס, בן כיתתו של סיריל ובנו של חבר קונגרס רפובליי קאי אמיד ממסצ’וסטס. במכתב רוברטס סיפר על חייה השוקקים של הקהילה ההומוסקסואלית בהי רווארד, שאליה הוא וסיריל השתייכו, ותיאר “מסיבות מתרוממים”, מאהבים מתחלפים ומין
אוראלי “לצורכי בידור”. המכתב נפל לידיו של לסטר, שהזדעזע והחליט
לפעול במהירות. ב–22 במאי הוא הגיע לביתו של הארי דרייפוס והכה אותו. מאוחר יותר לסטר התייצב במשרדו של דיקן מכללת הרווארד, צ’סטר גרינו. חמוש ברשימת שמות שקיבל מדרייפוס, לסטר תבע מהדיקן לנקוט צעדים מיידיים לעצירת הנגע שהתפשט במכללה מתחת לאפו. הדיקן פנה
שבמסגרתו היא חקרה יותר מ–30 סטודנטים ואנשי סגל בפחות מחודש. שמונה מהנחקרים — שבעה סטודנטים ועוזר מרצה — הודחו מהמוסד. שניים מהם התאבדו. היתר נאלצו לשאת את נטל השתיקה ונרדפו על ידי בכירים בהנהלה
במשך שנים ארוכות. למרות השלכותיה ההרסניות של הפרשה,
הרווארד הצליחה להשתיק אותה במשך יותר משמונה עשורים, עד לפרסום התחקיר ב”קרימזון”. בניגוד לניסיונותיה של האוניברסיי טה להתמודד עם החלק ההיסטורי שנטלה במפי על העבדות ואפילו לתמיכה שהביעה בגל המחאות ששוטף את ארה”ב בשבועות האחרונים בעקבות רצח ג’ורג’ פלויד, הרווארד מעולם לא סיפקה יותר מהתנצלות רפה ותמציתית על
רדיפת הלהט”בים בקמפוס. בחודשים האחרונים, לקראת יום השנה המאה
לפרשה, קבוצה של סטודנטים ואנשי סגל דורשת מהרווארד לעשות סוףיסוף צדק היסטורי. מוסף “הארץ” התחקה אחר חלק ממסמכי הארכיון של בית המשפט הסודי ושוחח עם בני משפחה של הקורבנות, כמו גם עם הפרופסורים והסטודנטים שמובילים את המחאה, בניסיון לשפוך אור חדש
על האירועים. “האוניברסיטה מעולם לא יצרה איתי קשר”,
פרסי אומר ומחייך בעצב. “אסור להרווארד להתי נער מהסיפור הזה. יש להם הזדמנות עכשיו לעי שות תיקון”.
ב נובמבר 2002, תוך שיטוט סתמי באינטרנט במהלך משמרת בעבודה, גיי
לה בוב פרסי סוד משפחתי איום. תחקיר
שפורסם בעיתון “ההרווארד קרימזון” חשף שסי בא שלו, לסטר ווילקוקס, היה הכוח המניע מאי חורי ציד מכשפות שהתרחש 82 שנים קודם לכן באוניברסיטה ונשמר בסוד. ה”קרימזון” דיווח שהפרשה החלה כשאחיו של לסטר, סטודנט בן
21 ושמו סיריל, התאבד בשאיפת גז בחדרו. “אני יושב בקיוביקל שלי בחברת המחשבים שבה עבדתי ונדהם לקרוא פרטים אינטימיים שלא הכרתי על המשפחה שלי”, נזכר פרסי בראיון ראשון על הפרשה מביתו שבמסצ’וסטס. “במשך כל הילדות שמעתי על סיריל ועל מותו המסתורי. כשהייתי בן 20 כתבתי עליו שירים וניי סיתי להבין איך הוא מת, אז הגילוי הזה סיפק גם הקלה. אבל אלה לא היו חדשות טובות”, מספר פרסי. “גיליתי שסבא שלי, אחיו של סיריל, סייע לאוניברסיטה להרוס את חייהם של עשרות סטוי
דנטים ומשפחות”. בעשורים האחרונים אוניברסיטת הרווארד
מרבה להתגאות בבוגריה הלהט”בים, כולל המי לחין לאונרד ברנשטיין, המשורר פרנק אוהרה והסופר וויליאם בורוז. אולם לפני מאה שנה, הנהלת האוניברסיטה יצאה מגדרה כדי להקיא מתוכה סטודנטים שנחשדו בקיום “פעילות הומוסקסואלית” בקמפוס. בין מאי ליוני 1920 האוניברסיטה ניהלה מסע טיהור חשאי,